יקב תל שיפון מוכר לעיתים בשמו הקודם, אורטל. כשנוסד ב,2009- מאסף לגל יקבי הבוטיק ששטף את המדינה במין התלהבות נעורים אופטימית, נקרא על שמו של קיבוץ אורטל בו שכן. את היקב הגה אילן זעפרני, יליד נצרת ובן קיבוץ אורטל שהיה רכז הבטחון השוטף שלו, במסגרת תכנית יזמות שהנהיג הקיבוץ. אילן התאהב בתחום היין, למד בחוג ללימודי היין במכללת תל חי )היום אוניברסיטת הגליל(, והקמת היקב הייתה הגשמת חלום וצעד מתבקש עבורו. קיבוץ אורטל מצוי ליד שלושה משרשרת התילים הדרמטית של מרכז רמת הגולן: הרי הגעש הכבויים תל שיפון, הר בנטל והר אביטל, והוא מהשותפים ביקב רמת הגולן. היקב הקטן אמנם הוקם ללא כל קשר לבעלות המקבילה ביקב החלוצי והמוביל של האזור, אך הקיבוץ הקצה ליקב אורטל מהכרמים הוותיקים שנטע ב,1980- שסיפקו ליקבי רמת הגולן פרי. אם אתם מתחילים לחוש שהסיפור הזה הולך להסתבך, יש לכם כנראה אינטואיציה עסקית טובה, כפי שתראה השתלשלות העניינים מיד. איתי להט, מבכירי יועצי היין שצמחו במדינה ויינן בעל מגע עדין ומדויק, נשכר ללוות את אילן זעפרני. הכימיה ביניהם הייתה טובה והכיוון בו הלך היקב הצנוע נראה מבטיח. מ2013- ואילך ניטעו כרמים ייעודיים עבור היקב, והוא הפך ליקב אסטייט, קרי יקב שמגדל את ענביו. הזנים ויונייה, שרדונה, קברנה פרנק, מרלו, קברנה סוביניון וסירה התפרשו בחצר היקב, ממש למרגלות תל שיפון. נטועים בגובה 915 מטר על קרקע בזלת, הכרמים נהנו מהטמפרטורות הנמוכות המרעננות של לילות צפון הרמה ומחורפיה הקרים, יחד עם שמש קיץ ארוכה וטובה. בשנת 2015 הוחלט בקיבוץ על מינויה של הייננית המוכשרת נעמה סורקין, שסיימה קדנציה של 12 שנים ביקב דלתון, במקומו של אילן זעפרני. נעמה ראתה את עצמה בראש ובראשונה כ׳ויניירונית׳, ייננית שהיא כורמת המכירה לעומק את הגפנים. היא המירה את הויונייה בסוביניון בלאן והקדישה את זמנה ומרצה לעבודה מדויקת בכרמי היקב. תחת ידה יצאו יינות שקטים ועמוקים עם אסתטיקה של מינימליזם ורעננות, שהדגימו נפלא כמה פוטנציאל יש לטרואר, אבל לא היה בכך די. לצערם של כל המעורבים המלאי הצטבר, השיווק של יקב אורטל צלע, והסתבר שגם פרק איכותי זה לא יביא אותו אל המנוחה והנחלה. נדרשה כנראה פרידה מן הקיבוץ על מנת שהיקב יתייצב ויצליח לעמוד על רגליו. בשנת ,2020 בתוך משבר הקורונה, חברו שלושה חברי נפש, יזמים ואנשי עסקים, שהגולן שזור בסיפור חייהם, והחליטו להגשים חזון חקלאי תעשייתי, ציוני ואיכותי. הם רכשו את היקב מן הקיבוץ, שינו את שמו ומיתגו אותו מחדש כשבנו מרכז מבקרים והחלו לארח בו באוויר הפתוח. מעטים הם היקבים בארץ שיכולים להתגאות או להתהדר בחצר יפה שמשקיפה אל הכרמים כמו זו שיש לתל שיפון, שעם העלייה הנוכחית בתיירות יקבים הופכת לאבן שואבת בסופי שבוע, במסיבות ובאירועי טעימה שנערכים מדי פעם. כיינן מונה יוסף סידון, שזה תפקיד הסולו הראשון שלו, והוא מלווה על ידי איתי להט, שחזר להיות יועץ של היקב. ידו של איתי, שאנחנו בצ׳ירז מאד מעריכים, ניכרת בהבשלה הלא מוגזמת של הפרי, במיצוי המאופק ובמלאכת הייננות הנקייה. לפחות כעת, היקב משחרר לשוק יין בשלוש סדרות, כאשר בתחתית הפירמידה ניצבת סדרה שכאשר מעמידים את בקבוקיה זה לצד זה מקבלים יצירת אמנות שלמה של המאייר מוטי גולן שמתארת ערגה לימיו הראשונים של הקיבוץ. במרכז העשייה עומדת סדרת ,915 ששואבת את שמה מגובה הכרמים של היקב וסדרה גבוהה יותר, שעדיין לא נבחר עבורה שם, תצא בעתיד. אין לנו ספק שהיקב, שנמצא בגלגולו השלישי, נמצא עדיין בתוך תהליך רצוי ונכון של זיקוק זהותו, אך בהתחשב בתשתית הכרמים שהשאירה אחריה נעמה ובכוח המקצועי והניהולי שיש היום ביקב, יש בהחלט מקום לתקווה שתל שיפון עלה על מסלול התפתחות ממנו נוכל ליהנות לאורך זמן.